התערוכה היא מחווה לשלושה אמנים שמימיים ג׳ורג גרוס פרננדו פוסה וג׳אן קוקטו. אמנים שקירבו אותי אל עצמי. אמנים שסיפורם הפרטי הפך לסיפור רומנטי קולקטיבי של דורות. הרומנטיקה שלי לא מצויה במקום שבו המקור מכאיב לנו. לפעמים התוצרים של הרומנטיקה יכולים להסתתר לי בכף יד אחת. הרומנטיקה שלי מייצרת תחושה של חירות במעשה האהבה ברומנטיקה שלי השריר המוסרי חזק יותר חזק מכל שריר. ברומנטיקה שלי אין הירורי התנזרות או מחשבות נטישה. ברומנטיקה שלי אין סיפורים קטנים על שברון לב וגאולה. בשבילי בגידה רומנטית לא יכולה לשקוע במורד ההר או לטבוע במים. הרומנטיקה שלי עטופה בשמיכה מנחמת של אמירה פילוסופית אידיאולוגית על החיים והמוות. הרומנטיקה שלי מספקת לי יכולת וכוח להשלים את המסע. הרומנטיקה שלי היא כמו פרחים, היא נהדרת ונוטפת חיים. ברומנטיקה שלי אני תמיד לוקח מה שאני צריך לא מה שאני יכול. אולי כולנו בני אנוש מוגבלים ואלי רק הרומנטיקה תשחרר אותנו